תת תזונה: מהי ומי עלול ללקות בה?

תת תזונה הינה מצב של חוסר איזון בין צריכה תזונתית לבין דרישה תזונתית של הגוף, אשר עלול להביא לסיכון בריאותי. מאמר זה סוקר את הסיבות לתת תזונה, ההשלכות הבריאותיות של מצב זה והדרכים למניעה ולטיפול.

על- פי הערכות בישראל, כמו בשאר העולם,כ- 30% מכלל המאושפזים סובלים מתת תזונה או נמצאים בסיכון.

כאשר אדם מאבד משקל באופן קבוע עקב אי צריכת מזון, צריכה לקויה של מזון, או צריכת מזון שאינו נספג בגוף בגלל מחלות שונות, הוא נמצא במצב של סיכון לתת תזונה. גם צריכה בכמות מספקת של מזון אשר אינו מכיל את הרכיבים החיוניים לגוף, עלולה להביא למצב זה.

כאמור, קיים קשר הדוק בין תת תזונה ומחלות, כאשר לעיתים המחלה היא הגורם לתת תזונה ולעיתים תת-התזונה תורמת להיחלשות המערכת החיסונית ולהתפרצות של מחלה.

מה זה תת תזונה?

מצב בריאותי בו קיים חוסר איזון בין הצריכה התזונתית לבין הדרישה התזונתית של הגוף לחלבון, לאנרגיה ולרכיבי תזונה אחרים.

גופו של אדם הסובל מתת תזונה יתקשה לבצע פעולות שגרתיות, כגון התנגדות למחלה עקב היחלשות המערכת החיסונית, ותיתכן ירידה ביכולות הפיזיות והקוגניטיביות. בהמשך,מצב זה עלול להשפיע על חילוף החומרים ועל תפקוד הגוף, לגרום למחלות שונות ולהחמיר מחלות קיימות ואף להביא לקריסת מערכות הגוף.

מאיבוד משקל ועד לתת תזונה

תת תזונה היא לרוב מצב שנגרם כתוצאה מתזונה לא מאוזנת וחסרה, העלולה לגרום לאיבוד משקל מתמשך. לעיתים, תת תזונה לא גורמת לאיבוד משקל ולכאורה האדם הינו בעל משקל תקין, אך הוא נמצא בתת תזונה בשל אכילת מזון לא מגוון, אשר אינו המספק את כל הרכיבים החיוניים להם זקוק הגוף. במהלך השנים אנו משנים את משקל גופנו פעמים רבות ולא כל שינוי הוא סימן לבעיה רפואית כלשהי, אולם, ירידת משקל מתמשכת ולא רצונית מצריכה בדיקה וייעוץ רפואי, שכן היא יכולה להעיד על מחלה או על מצב אחר הדורש טיפול.

איבוד משקל או ירידה בלתי רצונית במשקל של למעלה מ- 5% ממשקל הגוף במשך 3 חודשים יכולה להעיד על סיכון תזונתי. סכנה נוספת באיבוד משקל, שיכולה להעיד על סיכון תזונתי היא הגעה למצב של תת משקל, מצב שבו מדד מסת הגוף (BMI) של מבוגרים מעל גיל 65 הינו מתחת ל-22.

כיצד מונעים תת תזונה?

הגורמים העיקריים הם מחלות, תזונה לקויה ורעב. כמוזכר לעיל, שתי קבוצות הסיכון בעולם המערבי הן זקנים וחולים מאושפזים.

הקושי באבחון איבוד משקל עלול להביא למצבי תת משקל ומשם לתת תזונה. כמו כן, מרבית מהסובלים מתת תזונה אינם רעבים ואף אינם רזים בהכרח, ועל כן, כדי למנוע תת תזונה, יש קודם כל להעלות את המודעות בקרב בני משפחה וצוותים מטפלים בקרב קבוצות הסיכון בנוגע לדברים הבאים:

• לגלות ערנות למצב התיאבון של המטופל/קשיש.
• לבצע שקילות ומדידות של מסת הגוף אחת לתקופה.

ממצאים חריגים מצריכים פניה לייעוץ רפואי ולקבלת טיפול.

איך מטפלים בתת תזונה?

לפני הטיפול יש לפנות לייעוץ רפואי, על-מנת לאתר את הגורם ולטפל בו. לדוגמה, במצב של אנורקסיה כתוצאה ממחלה, טיפול בתת תזונה ללא טיפול בגורם המחלה עצמו לא יניב תוצאות ולכן, רק לאחר האבחון והטיפול בגורם עצמו, יתחיל הטיפול בתת תזונה.

טיפול בתת תזונה יכול להתרחש בבית או בבית החולים. במקרה שהטיפול נעשה בבית, יש צורך בליווי רפואי או בדיאטנית לאורך תקופת ההחלמה, כאשר הטיפול מותאם לכל מטופל בהתאם למצבו. עם זאת, טיפול בתת תזונה יתבטא לרוב בהגדלה של צריכת האנרגיה (קלוריות), החלבונים, הפחמימות, הוויטמינים והמינרלים של המטופל בצורה הדרגתית. המטרה בטיפול, הנה לחזק את הגוף ולהפחית את הסיכון לסיבוכים, כגון זיהומים, וזאת בכדי למנוע אשפוז בבית חולים.

במהלך הטיפול,יש להקפיד על תזונה עשירה וצריכת מזון רפואי המותאם באופן אישי, בהמלצת דיאטנית או רופא, על מנת למנוע את ההתדרדרות ולסייע בהחלמה ובשיפור התפקוד של מערכות הגוף. אחת לתקופה, כפי שיקבע ע"י איש המקצוע, יש לערוך בדיקות בכדי לעקוב אחר קצב ההתקדמות.

מידע נוסף על תת תזונה:

השלכות תת תזונה • תת תזונה בקשישים • תת ספיגה

לחזרה לקטגוריה מידע לאנשי מקצוע